 |
| הטובים ביותר לכלא 6 |
"על מה אתה יושב?"
"-עריקות של חודשיים"
"-קיללתי את המ"פ ודרכתי את הנשק" (הבנאדם שבועיים בצבא)
"-זייפתי גימ"לים. אה, ורצחתי זקנה"
"-אני שברתי שמירה ויש לי מג"ד מניאק"
כמה תגליות שהיו לי בשבוע האחרון:
- בס"כ 396 הוא אחד המקומות הרקובים. יש שם הכמות הכי גדולה שנתקלתי בה מעודי של אנשים טיפשים/מכוערים/שניהם גם יחד. הם גם עושים הרבה רעש, בעיקר בזמן שאנשים תרבותיים יותר מנסים לישון או להתרכז בקריאת ספר בנחת
(אחד מהם היה כל-כך טיפש, עד ששיחה בינו לבין ערבי מזדמן באוהל המגורים נשמעה בערך כך:
"אז אתה לא צם ביום כיפור?"
"-לא,{במבטא ערבי כבד) אני מוסלמי. יום כיפור לא קשור אליי בכלל"
"-כי אסור לך, או כי אתה לא רוצה?"
"-אני מוסלמי! אני צם ברמדאן."
"-אה... נכון, יש לכם את היום-הרמדאן הזה..."
"-חודש"
"-מה? אתם צמים חודש? לא יכול להיות!"
וכן הלאה וכן הלאה. הדביל לא מצליח להבין איך צמים כל חודש הרמדאן ולמה הערבי - והדרוזי שהצטרף לשיחה - לא צמים ביום כיפור והם מנסים נואשות לקשר בינו לבין המציאות).
- יש אתיופי שוקראים לו ליאור. סתם משהו שלא ידעתי קודם, או בכלל העליתי בדעתי את אפשרות קיומו.
- הזמן שם זז כל-כלך לאט שהחנת"ר סופר את השניות שנותרו למסדר עם רווח של חצי דקה ביניהן. כשהוא מתקרב לקצב הגיוני בין שניה לשניה, ה"מפקד" (שאליו נגיע בהמשך) צועק עליו שיספור לאט. במו אזניי הייתי עד לכך, פעם אחר פעם.
- מנשה החציל מצויר על הקיר של מחלקת שמירות, ליד שורת הטלפונים הציבוריים. היה גם כיתוב בשירותים "להיות צעיר זה לא פשע - עד מתי מרץ 09'?" בתוספת ציור חביב של אסיר מאחורי סורגים, אך הוא נמחק כעבור יומיים ביד גסה, בדומה לשיר מרגש על טהרת הג'יבריש, שנכתב בתא אחר על-ידי אמן אלמוני.
-יש גם כמה חבר'ה טובים בכלא. לא הרבה, אבל הם צצים להם פה ושם, מסתבר. שריונר, מכיניסט-לשעבר שזייף 3 גימ"לים (וירש ממני בצאתי 2 כרטיסי טלכרט); סמל-מחלקה בהנדסה קרבית שהלך מכות בצחוק עם חייל שלו (והוריש לי זוג כפכפים מפוז"ם בלכתו); הומו חביב וביישן ועוד. לא, בעצם זהו.
 |
| אסירים בכלא 6 |
העניין המדכא בכלא הוא, ובכן, להיות כלוא. אנשים שגדלו על חופש, דמוקרטיה ושוויון כל ימיהם ולפתע אלה נשללים מהם. אין טלפון, צריך להישמע להוראות, סדר ומשמעת כל הזמן... וזה עוד רק בטירונות.
גם בכלא יש נהלי טירונות. אבל בשונה מהטירונות הקרבית, ה"מפקדים" בו הם ג'ובניקים. לא מישהו שאתה מוכן לתת לו את הכבוד (המוטל בספק) של לענות לו ב"כן המפקד". סתם ג'ובניק, ועוד מהסוג הגרוע ביותר. ואיני מתכוון להכללה גורפת על שאר הג'ובניקים - יש טובים ויש טובים פחות, אך ה-מ.צ.ים משתייכים לזן הנחות ביותר. אלה שלא מועילים לאף-אחד, אלא רק גורמים נזק. שאיזה רב"ט מצ'וקמק ידרוש ממני לתת לו דום? למה? מי הוא? מי הוא לעזאזל?! ומי הרס"פית הבהמית הזאת שצורחת עלינו כאילו יש לה זכות לעשות את זה בכלל? או הסמלת, שנראית יותר כמו גמלת! מעולם לא התחשק לי כל-כך הרבה פעמים בשבוע אחד לתפוס בזנ"ט, לתקוע אותו בכל העוצמה בעינו של מישהו ולסובב בכוח. או סתם לחנוק אותו. או לשפשף את פרצופו ברצפה.
מ.צ.ים כנראה לא מבינים עד כמה התפקיד שלהם גרוע, חולני והרסני. לוחם שיתגלגל בטעות לחיל המשטרה הצבאית יראה את הדברים טוב יותר. הוא לעולם לא יסכים לשתף פעולה עם דיכוי של לוחמים בידי המוטציות הנחותות שהגיעו לתפקיד ישר מהאזרחות ושוכנעו שהם תורמים את תרומתם המועילה למדינה בשמירת חוק וסדר, בעודם עושים את ההיפך.
היו דווקא כמה "מפקדים" בסדר, אבל גם הם שיחקו את המשחק, כך שהם לא חשובים הרבה יותר מהאחרים.
היום, כבר חשבתי שזהו יומי האחרון שם. התכוננתי נפשית לעזיבה למחרת בבוקר (לפי חישוב קיצור העונש שלי ביום, על התנהגות טובה) כאשר התבשרתי שההטבה מתקיימת מעונש של 11 יום ומעלה לפי טענה אחת, או רק לפי ההקצאות לשחרורים מוקדמים באות יום לפי אחרת. איאלץ לחכות עד מועד שחרורי הרשמי, הודיעו לי ב"מסדר בעיות". דקה לאחר-מכן, נכנס "מפקד" אחר וקרא בשמי. "כמה זמן ייקח לך לאסוף את כל הציוד שלך בשני התיקים ולהביא אותם לכאן?". עשיתי את זה תוך 20 שניות בערך. חתמתי על כמה טפסים, הזדכיתי על סקביאסים ומדי-כלא מנומרים ומגעילים, קיבלתי בחזרה את חפציי שהפקדתי שבוע לפני-כן ויצאתי.
על להיכנס לכלא סימנתי וי.
נשאר לי רק לזיין קצינה ולהרוג ערבי.
אני חושב שאסתפק גם ב-מ.צ מזדמן.
להרוג, הכוונה.
 |
| "פלוגה נוח פלוגה דום, פלוגה נוח פלוגה דום למפקד" |
הישארו מעודכנים עם כל סיפורי השביזות הכי חדשים והכי טריים שיש ממגוון החיילים בכל רחבי הארץ וממגוון הבסיסים!
